אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. כְּתִיב וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. בַּיִת שֶׁהוּא נִיתָּר בַּחֲלִיצָה אַחַת. אַף בְּבִיאָה כֵן. חֲלִיצָה פוֹטֵר וּבִיאָה פוֹטֵר. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר בַּחֲלִיצָה כֵּן אַתְּ אָמַר בְּבִיאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כתיב ונקרא וגו'. טעמא דמתניתין מפרש דביאתה וחליצתה של אחת מהן כו' בית שהוא ניתר בחליצה אחת קאמר קרא ולחלוץ לתרווייהו אי אפשר דבית א' הוא חולץ כו':
אף בביאה כן. דביאה של אחת מהן פוטרת דביאה פטור וחליצה כו' וילפינן ביאה מחליצה ובבבלי שם יליף ביאה מקרא דלא יבנה בית אחיו בית א' הוא בונה כו' והאי תלמודא ס''ל דללאו על החלוצה הוא דאתא ועיין בתו' שם:
כְּתִיב וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן י֨י עִם עוֹבֵד אֱדוֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ י֨י וגו'. בְּמָה בֵּירְכוֹ. בְּבָנִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב כֵּל אֵלֶּא מִבְּנֵי עוֹבֵד אֱדוֹם הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבוֹדָה שִׁשִּׁים וגו'. דַּהֲוָות כָּל חָדָא מִנְּהֶן יָֽלְדָה תְּרֵיי בְכָל יַרְחָא. הָא כֵיצַד. טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהֹרָה שִׁבְעָה וִילֵדַת. טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהֹרָה שִׁבְעָה וִילֵדַת. שִׁית עָשָׂר לְכָל יֶרַח. לִתְלָתָא יַרְחִין הָא אַרְבָּעִין וּתְמַנְייָא. וְהוּא אֲשִׁתִּין. הָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע. 29a וְתַמְנוֹתֵהוֹן. הָא אֶשְׁתִּין וּתְרֵיי. הָדָא הִיא דִכְתִיב שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעוֹבֵד אֱדוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
במה בירכו בבנים כו'. וכן הוא בבלי סוף ברכות כדמפרש ואזיל:
ותמנותיהן. שמנה בנים הראשונים דקחשיב שם לעובד אדום הרי ששים ושנים:
והוא אשתין. ששה בנים שילדה לו אשתו:
וּמַהוּ לְהַעֲרִים. וְכִי רִבִּי טַרְפוֹן אֲבִיהֶן שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל לֹא הֶעֱרִים. קִידֵּשׁ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נָשִׁים בִּימֵי רַעֲבוֹן עַל מְנָת לְהַאֲכִילָן תְּרוּמָה. תַּמָּן אֵין כָּל אַחַת וְאַחַת רְאוּיָה לוֹכַל בִּתְרוּמָה. בְּרָם הָכָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לְייַבֵּם. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל עָֽבְדִין לֵיהּ כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
ומהו להערים. לעשות הערמה לקדש כולן ולישא אחת מהן אם הוא צריך לכך:
ומביא ראיה מר''ט שהערים כו'. ודחי לה דתמן אין כל א' וא' כו' והי' מוכרח לעשות כן:
אבל הכא כל אחת כו' ראויה היא ליבם. ולישא כולן אי אפשר א''נ י''ל דעל יבמות מהרבה בתים קאמר:
עבדין ליה כן. שהערים לעשות כך:
משנה: הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת חֲלוּצָתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ יוֹצִיא וְהַוְולָד מַמְזֵר דִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַוְולָד מַמְזֵר. וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא אֶת קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוְולָד מַמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
קרובת חלוצתו. דאע''ג דמדרבנן היא בבבלי מתרץ לה דר''ע ס''ל דחלוצתו כאשתו דהכתוב קראה ביתו ודתנן לעיל החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת דחולצת לא אתיא כר''ע דלדידי' פטורה לגמרי:
בנושא קרובת גרושתו. דגרושתו כאשתו וקמ''ל דיש ממזר מחייבי כריתות:
מתני' כל שאר בשר. כל קורבה וכל שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת:
מתני' לקיים דברי ר''י. ארישא קאי אמר שמעון בן עזאי לקיים דברי ר''י:
מא''א. הוא מיתת ב''ד:
מתני' המחזיר את גרושתו. משנישאת:
חלוצתו. דקיימא עליה בלאו דלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
הלכה: הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ כול'. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. בְּלֹא כָךְ אֵינָהּ פְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. אֶלָּא פְּסוּלָה מִלּוֹכַל בִּתְרוּמָה. רִבִי זְעִירָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בִּתָּהּ כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה. וּמַאי טַעֲמָא. כִּי תוֹעֵבָה הִיא. תוֹעֵבָה הִיא וְאֵין הַוְולָד תּוֹעֵבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מיתת ב''ד. פלוגתייהו מפרש בגמרא:
גמ' בלא כך כו'. בתמיה:
בתרומה. דתועבה כתיב:
בתה כשרה. וכן מסיק בבלי פ''ק דף י''א:
כל שחייבין עליו כרת. אבל לא חייבי לאוין:
גמ' וכולהם. תנאי דמתני':
לא יקח וגו'. וסמיך ליה לא יבא ממזר:
שהוא בלא יבא. דסבר לה כרבי יודה דבאנוס' אביו הכתוב מדבר דהויא לה חייבי לאוין:
התיבון. לריב''ח הרי אלמנה לכ''ג שהיא בלאו וכמ''ד לר''ע דמודה באלמנה לכ''ג שאין הולד ממזר:
ומשני שנייא היא שפירש בה חלל. דכתיב ולא יחלל חילולין הוא עושה ולא ממזרות. וכרבי סימאי בבלי הכא דף מ''ט ובכתובות דף כ''ט:
שחייבין עליה כרת. דקסבר לה כרבנן דבשומר' יבם של אביו הכתוב מדבר:
הרי נדה. דח''כ ואין הולד ממזר:
שאר בשר. ובבבלי קאמר טעמא דהואיל ותפסי בה קידושין דכתי' ותהי נדתה עליו:
משנה: וְאֵי זֶהוּ מַמְזֵר כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְלֹא יָבוֹא דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָא. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר כָּל שֶׁחַייָבִים עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל שֶׁחַייָבִים עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
קרובת חלוצתו. דאע''ג דמדרבנן היא בבבלי מתרץ לה דר''ע ס''ל דחלוצתו כאשתו דהכתוב קראה ביתו ודתנן לעיל החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת דחולצת לא אתיא כר''ע דלדידי' פטורה לגמרי:
בנושא קרובת גרושתו. דגרושתו כאשתו וקמ''ל דיש ממזר מחייבי כריתות:
מתני' כל שאר בשר. כל קורבה וכל שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת:
מתני' לקיים דברי ר''י. ארישא קאי אמר שמעון בן עזאי לקיים דברי ר''י:
מא''א. הוא מיתת ב''ד:
מתני' המחזיר את גרושתו. משנישאת:
חלוצתו. דקיימא עליה בלאו דלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
משנה: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי מָצָאתִי מְגִילַּת יוֹחֲסִין בִּירוּשָׁלֵם וְכָתוּב בָּהּ אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ לְקַייֵם דִּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
קרובת חלוצתו. דאע''ג דמדרבנן היא בבבלי מתרץ לה דר''ע ס''ל דחלוצתו כאשתו דהכתוב קראה ביתו ודתנן לעיל החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת דחולצת לא אתיא כר''ע דלדידי' פטורה לגמרי:
בנושא קרובת גרושתו. דגרושתו כאשתו וקמ''ל דיש ממזר מחייבי כריתות:
מתני' כל שאר בשר. כל קורבה וכל שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת:
מתני' לקיים דברי ר''י. ארישא קאי אמר שמעון בן עזאי לקיים דברי ר''י:
מא''א. הוא מיתת ב''ד:
מתני' המחזיר את גרושתו. משנישאת:
חלוצתו. דקיימא עליה בלאו דלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
הלכה: אֵי זֶהוּ מַמְזֵר כול'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי כול'. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה אוֹמֵר. וְכוּלְּהָם מֵאֵשֶׁת אָב לָֽמְדוּ. לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו. רִבִּי עֲקִיבָה דוֹרֵשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא בְּלֹא יָבוֹא הַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁהוּא בְּלֹא יָבוֹא הַוְולָד מַמְזֵר. הָתִיבוּן. הֲרֵי אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. שַׁנְייָא הִיא שֶׁפֵּירַשּׁ בָּהּ חָלָל. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי דָרַשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם הַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם הַוְולָד מַמְזֵר. הָתִיבוּן. הֲרֵי נִידָּה. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין כָּתוֹב בָּהּ שְׁאֵר בָּשָׂר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דָּרַשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁחַייָבִים עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין וְהַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין הַוְולָד מַמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
מיתת ב''ד. פלוגתייהו מפרש בגמרא:
גמ' בלא כך כו'. בתמיה:
בתרומה. דתועבה כתיב:
בתה כשרה. וכן מסיק בבלי פ''ק דף י''א:
כל שחייבין עליו כרת. אבל לא חייבי לאוין:
גמ' וכולהם. תנאי דמתני':
לא יקח וגו'. וסמיך ליה לא יבא ממזר:
שהוא בלא יבא. דסבר לה כרבי יודה דבאנוס' אביו הכתוב מדבר דהויא לה חייבי לאוין:
התיבון. לריב''ח הרי אלמנה לכ''ג שהיא בלאו וכמ''ד לר''ע דמודה באלמנה לכ''ג שאין הולד ממזר:
ומשני שנייא היא שפירש בה חלל. דכתיב ולא יחלל חילולין הוא עושה ולא ממזרות. וכרבי סימאי בבלי הכא דף מ''ט ובכתובות דף כ''ט:
שחייבין עליה כרת. דקסבר לה כרבנן דבשומר' יבם של אביו הכתוב מדבר:
הרי נדה. דח''כ ואין הולד ממזר:
שאר בשר. ובבבלי קאמר טעמא דהואיל ותפסי בה קידושין דכתי' ותהי נדתה עליו:
משנה: אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. גֵּירְשָׁהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. חָלַץ לָהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' יבמתה שמתה מותר באחותה. מפרש בגמ':
וּמַה רָאוּ לוֹמֵר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא. מָקוֹם שֶׁנִּכְלְלוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לְהִיכָּרֵת. יָצָאת אֵשֶׁת אָב לְלַמְּדָךְ עַל הַמַּמְזֵר. מִחְלְפָח שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא יְלִיף לֵיהּ מִכְּלָלָא וְהָכָא הוּא יְלִיף לֵיהּ מִפְּרָטָא. דְּתַנֵּי מִצְוֹת י֨י. הָיִיתִי אוֹמֵר. אַף אוֹכְלֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בִּכְלָל. הֲרֵי אַתְּ דָּן לוֹמַר. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה עֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַייָבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְעַל זְדוֹנוֹ כָרֵת. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חַייָבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אִי מַה עֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. מָקוֹם שֶׁיָּצָאת עֲבוֹדָה זָרָה לְלַמֵּד עַל מְחוּייָבִין כְּרִיתוּת לֹא יָצָא עִמָּם כָּרֵת אֶלָּא כָּרֵת בִּלְבַד. אֲבָל מִיתָה מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאת. מִחְלְפָח שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא יְלִיף לֵיהּ מִכְּלָלָא וְהָכָא הוּא יְלִיף לֵיהּ מִפְּרָטָא. תַּמָּן נִכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְקָרְבָּן. יָצָאת עֲבוֹדָה זָרָה לְלַמֵּד עַל מְחוּייָבֵי קָרְבָּנוֹת. אִית לָךְ מֵימַר. הָכָא נִכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. יָצָאת אֵשֶׁת אָב לְלַמֵּד עַל הַמַּמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
אף אוכלי שקצים. דנחייבו קרבן חטאת:
נאמר כאן מעיני. ונעלם דבר מעיני הקהל:
ונאמר להלן. בע''ז פ' שלח לך והיה אם מעיני העדה:
מה עיני כו' ועל שגגתו חטאת. ופריך הש''ס שם עלה אי מה עיני כו' דהרי ע''ז מיתת ב''ד היא ונימא מחויבי מיתת ב''ד חייבין בקרבן בשוגג:
ואמר שם ריב''ח. והגי' חסרה התם וגרסינן כדהכא:
דמקום שיצאת ע''ז ללמד כו' לא יצא עמה אלא כרת בלבד גרסינן. כלומר דמקום דפרטא דע''ז כתיבא שם כרת כתיבא הכרת תכרת הנפש והילכך למדין על מחויבי כריתות לקרבן:
אבל מיתה בע''ז ממקום אחר באת. ולא נרמזה שם במקרא:
מחלפא שיטתיה כו'. השתא מסיק לקושיא דלעיל אמר דהולכי' אחר הכלל וממקום שיצאה והכא בע''ז יליף ליה ממקום הפרט:
ומשני תמן נכללו כל העריות כו'. כלומר דעל כרחך התם בע''ז לא שייך לילף ממקום הכלל דהא כתיב מכל מצות ה' וא''כ נכללו כל העריות לומר דהכל בכלל הן חייבי כריתות הן חייבי מיתה וכשהכתוב ממעט בע''ז דיצאה מן הכלל ללמד כו' היינו למעט שאין מחויב קרבן אלא חייבי כריתות וכדכתיבנא שם וא''כ ממקום הפרט ע''כ דנילף:
אבל הכא אית לך למימר הכא כו'. בתמיה דמידי ממזר כתיבא בפ' עריות דנאמר דאשת אב ממעט הכלל וע''כ דנילף ממקום הכלל דכרת התם כתיבא:
מצות ה'. כתיב בחטאת דנשיא ובציבור:
דתני. ברייתא זו כתובה בהוריות פ''ב ובבבלי שם דף ח' בנוסחא אחרת:
מחלפא שיטתיה כו' תמן כו'. כלומר הכא בעריות מכללא הוא דיליף דהולך אחר מקום הכלל והכא בע''ז וכדלקמיה הולך אחר הכתוב במקום הפרט:
ממקום שנכללו כו'. כלומר דהרי כאן ילפינן מאשת אב הואיל ויצאת מכלל כל העריות ולא ללמד על עצמו כו' ומקום שנכלל' אשת אב בפ' עריות כרת שם כתיבא כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו והולכין אחר הכלל מהיכן דיצאת ללמד על ח''כ דהויא ממזר:
ומה ראו לומר כו'. וללמוד מכרת דאשת אב ולא ממיתה דאשת אב וכר' יהושע:
29b אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֶה שֶׁאִם הָֽיְתָה הַוְולָד נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֵי שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבַּת רַב אָמַר. בְּנִין דִּילֵידַת אִמָּא דְהַהוּא גַבְרָא אֲרָמַאי. אָמַר לֵיהּ. כָּשֵׁר. אָמַר לֵיהּ רַב חָמָא בַר גּוּרְיָא. הֵן דְּעַייְמָךְ רַגְלֵיךְ עַד דְּלָא יֵתֵיי שְׁמוּאֵל וִיפְסָלִינָךְ. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַווְלָד כָּשֵׁר. מוֹדֵי שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
הן דעיימך רגליך. האסף רגלך וצא מהר מכאן עד דלא יבא שמואל ויפסול אותך דסבר דהולד פסול ובבבלי דף מ''ה קאמר לשמואל נמי הולד כשר:
אתא לגביה דרב כו'. שהולידו אמו מארמאי ושאלו אם הוא כשר:
גוי ועבד כו' שאם היתה נקבה כו'. בבלי לעיל מ''ה וכדפרש''י שם דהא דאמר בנה פגום לאו דוקא אלא משום בתו נקט לה. אבל דעת הרמב''ן ז''ל דבנה נמי פגום הוא ואם בא על כהנת לויה וישראלית בתו פסולה לכהונה דכיון דיליף שם ק''ו מאלמנה לכ''ג בנה חלל כאלמנה:
אע''ג דאמר כו'. הבא על אחותו הולד כשר גרסינן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source